Mortality of the Soul and Attainment of Immortality: Rambam - Part 1

Rambam On the Soul's Mortality: Sources

It is clear from the sources below that Rambam believed that the soul is mortal unless immortality is actively achieved through intellectual perfection. This is in sharp contrast with today's mainstream orthodox theology which assumes that the immortality of the soul is an obvious given.

Although Rambam never discussed reincarnation directly, his view on the attainment of immortality and mortality of the soul of the non-deserving demonstrate that he could not have believed it.

For a PDF of this list, click here.

Moreh Nevuchim 3:27
Moreh Nevuchim 3:54

Mishneh Torah, Laws of the Foundation of Torah 4:8

Commentary on the Mishnah, Sanhedrin 10:1

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8:1

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8:5

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8:8

Mishneh Torah, Laws of Repentance 9:1

Mishneh Torah, Laws of Repentance 3:6

Commentary on the Mishnah, Avot 4:17

For an interesting discussion on how this demonstrates that Rambam could not have believed in reincarnation, see here and here.

מורה נבוכים ג,כז:

ושלמותו האחרון הוא - שיהיה משכיל בפועל - רצוני לומר שיהיה לו שכל בפועל - והוא שידע כל מה שבכח האדם לדעתו מכל הנמצאות כפי שלמותו האחרון. ומבואר שהוא זה השלמות האחרון אין בו מעשים ולא מדות ואמנם הוא דעות לבד כבר הביא אליהם העיון וחיבה אותם החקירה... אבל אחר הגיע השלמות הראשון אפשר להגיע אל השלמות האחרון אשר הוא הנכבד בלא ספק והוא סיבת החיים המתמידים - לא זולתו.

Moreh Nevuchim 3,27:

[Man’s] ultimate perfection is to become rational in actu, I mean to have an intellect in actu; this would consist in his knowing everything concerning all the beings that is within the capacity of man to know in accordance with his ultimate perfection. It is clear that to this ultimate perfection there do not belong either actions or moral qualities and that it consists of opinions toward which speculation has led and that investigation has rendered compulsory… Once the first perfection [perfection of the body] has been achieved, it is possible to achieve the ultimate [perfection of the intellect], which is undoubtedly more noble and is the only cause of permanent preservation. [1] (Pines; Emphasis mine)

מורה נבוכים ג,נד:

והמין הרביעי הוא השלמות האנושי האמיתי והוא - הגיע לאדם המעלות השכליות - רצוני לומר ציור המושכלות ללמוד מהם דעות אמתיות באלוקיות. וזאת היא התכלית האחרונה והיא משלמת האדם שלמות אמיתי והיא לו לבדו ובעבורה יזכה לקיום הנצחי ובה האדם אדם.

Moreh Nevuchim 3,54:

The fourth kind of perfection is the true perfection of man: the possession of the highest, intellectual faculties; the possession of such notions which lead to true metaphysical opinions as regards God. With this perfection man has obtained his final objective; it gives him true human perfection; it remains to him alone; it gives him immortality,[2] and on its account he is called man. (Friedlander)

משנה תורה, הלכות יסודי התורה ד,ט:

אין צורת הנפש הזאת מחוברת מן היסודות כדי שתפרד להם, ואינה מכח הנשמה עד שתהא צריכה לנשמה כמו שהנשמה צריכה לגוף, אלא מאת ה' מן השמים היא, לפיכך כשיפרד הגולם שהוא מחובר מן היסודות ותאבד הנשמה מפני שאינה מצויה אלא עם הגוף, וצריכה לגוף בכל מעשיה לא תכרת הצורה הזאת לפי שאינה צריכה לנשמה במעשיה, אלא יודעת ומשגת הדעות הפרודות מן הגלמים ויודעת בורא הכל ועומדת לעולם ולעולמי עולמים. הוא שאמר שלמה 

בחכמתו וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.

Mishneh Torah, Laws of the Foundation of Torah 4,8:

The form of this soul is not a combination of the fundamental [elements] into which it will ultimately decompose, nor does it come from the neshamah so that it would require the neshamah, as the neshamah requires the body. Rather, it is from God, from heaven. Therefore, when the matter [of the body], which is a combination of the fundamental [elements], decomposes, and the neshamah ceases to exist - for [the neshamah] exists only together with the body and requires the body for all its deeds - this form will not be cut off, for this form does not require the neshamah for its deeds. Rather, it knows and comprehends knowledge which is above matter, knows the Creator of all things, and exists forever. In his wisdom, Solomon [gave this description (Ecclesiastes 12:7)]: "The dust will return to the Earth as it [originally] was, and the ruach will return to God who granted it".

פירוש על המשנה, סנהדרין י,א:

והנקמה הגדולה הוא שתכרת הנפש ותאבד ושלא תהיה חיה וקיימת והוא הכרת הכתוב בתורה כמו הכרת תכרת הנפש ההיא ואמרו ז"ל (סנהדרין סד,ב) הכרת בעוה"ז תכרת בעולם הבא ונאמר (א שמואל כה,כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים הנה כל מה שבחר והרגיל בתענוגי הגוף ומאס באמת ואהב השקר נכרת מאותה מעלה וישאר חומר נכרת וכבר ביאר הנביא ע"ה שהעולם הבא אינו מושג בחושים הגופניים וזהו שנאמר (ישעיה סד,ג) עין לא ראתה אלהים זולתך.

Commentary on the Mishnah, Sanhedrin 10,1:

And the ultimate retribution is that the soul will become cut off, destroyed and will not live and be existent, and this is the “karet” of the Torah, just like “hikaret tikaret hanefesh hahee” and the rabbis z”l said “hikaret” refers to this world and “tikaret” refers to the World to Come (Sanhedrin 64b)… Anybody that freely chooses and habituates in hedonism, disdains truth and loves deceit, he gets cut off [karet] from this level and he remains as a physical body cut off [after death]. And the prophet [Isaiah] already explained that the World to Come cannot be achieved through the physical senses, as it is said, “No eye has seen it, O’ God, but You” (Isaiah 64,3).

משנה תורה, הלכות תשובה ח,א:

הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא והיא החיים שאין מות עמהן והטובה שאין עמה רעה. הוא שכתוב בתורה (דברים כב,ז) "למען ייטב לך והארכת ימים". מפי השמועה למדו למען ייטב לך לעולם שכלו טוב והארכת ימים לעולם  שלו ארך. וזה הוא העולם הבא. שכר צדיקים הוא שיזכו לנעם זה ויהיו בטובה זו. ופרעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלו אלא יכרתו וימותו. וכל מי שאינו זוכה לחיים אלו הוא המת שאינו חי לעולם אלא נכרת ברשעו ואבד כבהמה. וזהו כרת הכתובה בתורה שנאמר (במדבר טו,לא) "הכרת תכרת הנפש ההיא". מפי השמועה למדו הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא. כלומר שאותה הנפש שפרשה מן הגוף בעולם הזה אינה זוכה לחיי העולם הבא אלא גם מן העולם הבא נכרתת.

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8,1:

The hidden good in store for the righteous is life in the World to Come, which is a life connected with no death and a kind of good connected with no evil; such as is described in the Torah: “That it may be well with thee, and thou mayest prolong thy days” (Deut. 22,7), which was traditionally deducted to mean, “That it may be well with thee” in a world which is entirely good; “and that thou mayest prolong thy days” – in a world existing forever; and this is the World to Come. The reward of the just is that they will acquire the sweetness thereof, to be in such goodness; and the punishment of the wicked is, that they will not share in such life, but will suffer excision and eternal death. And, whosoever does not earn such life is to be dead, without coming to life forever; for he is severed from life by his iniquity and goes to oblivion like an animal. This is the meaning of excision described in the Torah, saying: “That soul shall utterly be cut off” (Numbers 15,31), which was traditionally deducted to mean, “utterly cut of," both in this world and in the World to Come, as if saying “That soul which was separated from the body in this world shares not in the life of the World to Come, for even from the World to Come is it cut off”. (Glazer)

משנה תורה, הלכות תשובה ח,ה:

הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה שתכרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים שנאמר (במדבר טו,לא) "הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". וזה האבדון הוא שקורין אותו הנביאים דרך משל באר שחת ואבדון ותפתה ועלוקה וכל לשון כליה והשחתה קוראין לו לפי שהיא הכליה שאין אחריה תקומה וההפסד שאינו חוזר לעולם.

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8,5:

The vengeance, than which there is none greater, is that the soul will be cut off and will obtain no share in that life, even as it is said: "That soul shall be utterly cut off; his iniquity shall be upon him" (Numbers 15,31). As for hell, it is what the prophets call figuratively by different names, such as, pit of destruction, burning flame, leech, and by every word which means decay and destruction is it called, because it is an expression of terminating decay from which there is no regeneration and a loss which remains forever unreturned. (Glazer)

משנה תורה, הלכות תשובה ח,ח:

ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה שאנו קימים בו בגוף ונפש וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה.

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8,8:

It was only called the ‘World to Come’ because it is the life that is experienced by a person after living in this world, which we exist in with a body and soul, and this life is what all people begin with.

משנה תורה, הלכות תשובה ט,א:

מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר (דברים כב,ז) "למען ייטב לך והארכת ימים". והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר (במדבר טו,לא) "הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". מהו זה שכתוב בכל התורה כלה אם תשמעו יגיע לכם כך (ויקרא כו,יד) "ואם לא תשמעו" יקרה אתכם כך. וכל אותן הדברים בעולם הזה. כגון שבע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית. כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כלן. ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות. ואף על פי כן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות. אלא כך הוא הכרע כל הדברים. הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא. וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא. ולפי גדל מעשיו ורב חכמתו הוא זוכה. והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חלי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן. וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שבע ושלום ורבוי כסף וזהב. כדי שלא נעסק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא. וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה (דברים ו,כה) "וצדקה תהיה לנו" וגו'. וכן הודיענו בתורה שאם נעזב התורה מדעת ונעסק בהבלי הזמן כענין שנאמר (דברים לב,טו) "וישמן ישרון ויבעט", שדין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם. הוא שכתוב בתורה (דברים כח,מז) "תחת אשר לא עבדת את ה'" וגו', (דברים כח,מח) "ועבדת את איביך אשר ישלחנו ה' בך". נמצא פרוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו, כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכלו טוב ותאריך ימים לעולם שכלו ארך ונמצאתם זוכין לשני העולמות, לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא. שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר (קהלת ט,י) "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול". ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות. שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחלי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.

Mishneh Torah, Laws of Repentance 9,1:

Now, after it is known that the reward and the good which we will acquire for observing the precepts and the way of the Lord according to what it is written in the Torah consist of life in the World to Come, even as it is said: "That it may be well with thee, and that thou mayest prolong thy days" (Deut. 22,7), and that the punishment inflicted upon the wicked who abandoned the righteous paths described in the Torah consists of excision, even as it is said: "That soul shall be utterly cut off; his iniquity shall be upon him" (Numbers 15,31), what is this which it is written throughout the Torah, if ye will hearken you will be overtaken by thus, but if ye will not hearken you will be met with such, and all those things are in this world, for instance, plenty, famine, war, peace, government, oppression, permanency in the land, exile, success in undertakings, its failure, and other similar text in the Covenant? All those things were and will be true, and as long as we observe the precepts of the Torah all the good of this world will overtake us, and as long as we transgress them, we will be met by those evil things described therein. Nevertheless, neither are those good things the end of the reward for observing the commandments nor are those evil things the end of the punishment to be inflicted upon one who violates the precepts. For so are all these matters balanced: The Holy One, blessed is He! bestowed upon us this Torah as a tree of life, and whosoever conducts himself after the prescribed order therein, and studies to know it with a complete and upright knowledge, he acquires therewith life in the World to Come. And, in the measure of his works and wisdom he obtains his acquisition. We were moreover, assured in the Torah that if we will observe it in joy and out of goodness of soul, and constantly meditate in its wisdom, He will detach from us all such things which prevent us from observing it, such as sickness, war, famine and the like. He will, in addition thereto, be bountiful unto us by giving us all good which sustain our hands to observe the Torah, as plenty, peace, and an increase in silver and gold, so that we be not occupied all of our days in the things that are of bodily need, but, instead, be at leisure to study wisdom and observe the precept in order to acquire life in the World to Come. Even so it is said in the Torah: "And it shall be our righteousness, if we observe to do all these commandments, before the Lord our God, as He hath commanded us" (Deut. 6,24-5). He made likewise known to us, that if we will purposely abandon the Torah, and busy ourselves with the vanities of the times, as the subject is spoken of, saying: "But Jeshurun waxed fat, and kicked (Ibid. 32,15). The True Judge will detach from the forsakers all the good of this world which had strengthened their hands so that they kicked and bring upon them all the evil to prevent them from acquiring the World to Come, so that they be lost in their wickedness. This is as it is written in the Torah: "Because thou didst not serve the Lord thy God with joyfulness, and with gladness of heart, by reason of the abundance of all things; therefore shalt thou serve thine enemy who the Lord shall send against thee" (Ibid. 28,46-7). Consequently, the interpretation of all those blessings and curses is this way: As if saying, if you have served the Lord with joyfulness and observed His way, he will bestow in abundance these blessings upon you and set at a distance the curses from you, so that you be at leisure to grow wise in the wisdom of the Torah, and to busy yourselves therein, and so that you will merit life in the World to Come, and to do you good in the world which is all good, and prolong your days in the world which is unending, and you will find yourselves acquiring two worlds, to good living in this world, which will bring to a life in the World to Come, for if one does not acquire wisdom and good works here he has nothing else to acquire it with, even as it said: "For there is no work, no device, no knowledge nor wisdom in the grave (Ecc. 9,10). But if you have forsaken the Lord, and did err in eating drinking and prostitution, and their like, he will bring upon you those curses and detach from you all blessings until you will end your days in confusion and dread, and your will have neither a heart of leisure nor a sound body to perform the precepts, so that you lose the life in the World to Come, as a consequence whereof you will have lost two worlds; for, as long as a man is occupied in this world with sickness, war and hunger he cannot be engaged either in wisdom or in precepts, by which to acquire the World to Come. (Glazer)

משנה תורה, הלכות תשובה ג,ו:

ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדין ונדונין על גדל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים...

Mishneh Torah, Laws of Repentance 3,6:

The following are the ones that have no share in the World to Come but are cut off, destroyed, and are damned for their exceeding wickedness and sinfulness forever and ever…

פירוש על המשנה, אבות ד,יז:

כבר בארנו בפרק י' מסכת סנהדרין שאין אחר המות שלמות ולא תוספת אמנם ישלים האדם ויוסיף מעלה בעוה"ז ואל זה רמז שלמה באמרו כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה (קהלת ט,י) אבל הענין ההוא אשר ילך האדם עליו ישאר לעולם ולזה צריך שישתדל האדם בזה הזמן הקצר ולא יאבד זמנו אלא בקנות המעלות לבד מפני שהפסדו מרובה אחר שאין לו תמורה ולא תקנה וכאשר ידעו החסידים זה לא ראו לכלותו אלא בחכמה ובתוספת המעלות והרויחו זמנם כולו על דרך האמת ולא פזרו ממנו בעניני הגשמי' אלא זמן קצר מאד ובדבר הצריך שאי אפשר זולתו ואחרים הוציאו זמנם כולו בגשמיות לבד ויצאו ממנו כאשר באו כל עמת שבא כן ילך והפסידוהו כולו הפסד עולמית וההמון כולם יהפכו האמת בזאת השאלה ויאמרו שהכת הראשונה הפסידו העולם והכת האחרונה הרויחו העולם והענין בהפך כמו שספרנו והם שמים חושך לאור ואור לחושך ואוי למאבדים האמת והענין הזה עשה שלמה ע"ה עיקר בקהלת בשבחו הרווחת העולם וגנותו הפסדו ובארו שאין ריוח וקנין אחר המות מן הדבר אשר יבצר ממנו הנה וזה כולו אמת.

Commentary on the Mishnah, Avot 4,17:

We have already elucidated in the tenth chapter of Sanhedrin that there is no completion or addition after death. Instead, a person increases and completes his virtue in this world. And about this Shlomo hinted when he stated, “For there is no action, no reasoning, no knowledge, no wisdom in the grave to where you are going” (Ecc. 9,10). But the matter is that where a person goes, he will remain there forever. And because of this, a man should make efforts during this short time and not waste his time, but only [spend it] on the acquisition of virtues – as his loss would be great, because there is no replacement and there is no remedy. And since the pious ones knew this, they only saw fit to finish their time with wisdom and the increase of virtues; and they benefited from all of their time in the true way. And they only frittered very little time on physical matters and on a thing that it is necessary and impossible without it. But others spent all of their time only in physicality and they left like they came – 'all corresponding to how it came, so will it go' – and they lost an eternal loss. And the masses all switched the truth about this question and said that the first group lost the world and that the last group profited [from] the world. And the matter is the opposite, as we have recounted. And they make darkness into light and light into darkness. And woe is it to those that destroy the truth. And Shlomo, peace be upon him, made this matter a fundamental in Kohelet, in his praising the profit of the world and his disgracing its loss. And its elucidation is that there is neither gain nor any other acquisition of that which he refrained from here [in this world] after death. And this is all true. (Emphases added)

For a PDF of this list, click here.

---

[1] Meaning, he does not start with the premise that the soul inherently lives eternally or permanently – it must be achieved. Once achieved, one is permanently preserved; if not achieved, not permanently preserved – the soul is not inherently permanent. This is in contrast to those who believe in reincarnation, as they must believe in the inherent permanency of the soul to allow multiple reincarnations until it fulfills its purpose to finally qualify for the World to Come.

[2] It, the fourth perfection, is the perfection that gives man immortality. Not the other perfections that were mentioned previously.