Mortality of the Soul and Attainment of Immortality: Ibn Ezra - Part 2

Ibn Ezra On the Soul's Mortality: Sources

It is clear from the sources below that R. Avraham ibn Ezra believed that the soul is mortal unless immortality is actively achieved through intellectual perfection. He makes clear that the neshama is purely intellectual and the more it attains the correct knowledge of God and His universe, his intellect becomes more like His, and the same way He is immortal, the neshama will be immortal. If a person does not achieve intellectual perfection – either because he is wicked and disregards words of wisdom and Torah, or even if the person is simply ignorant or intellectually incapable – such a person’s soul will not be able to be immortal and will not live past death. This is in sharp contrast with today's mainstream orthodox theology which assumes that the immortality of the soul is an obvious given.

Although Ibn Ezra never discussed reincarnation directly, his view on the attainment of immortality and mortality of the soul of the non-deserving demonstrate that he could not have believed in it. Since Ibn Ezra believes in the inevitable mortality of the soul of the non-deserving, he cannot believe in reincarnation.

For PDF of this list, click here.

Yesod Mora: Introduction

Yesod Mora, Gate 10

Commentary on Ecclesiastes: Introduction

Commentary on Psalms 1:5-6; 15:10; 22:30; 
73:26-7; 119:92-3; 92:8; 49:11,16,18-21. 

For further discussion on Ibn Ezra’s view on attaining immortality through intellectual perfection, see Friedlander’s Essays on the Writings of Abraham ibn Ezra, pp. 24ff, and Strickman's Abraham ibn Ezra’s “Yesod Mora”.

יסוד מורא, הקדמה:

ואומר בתחלה, כי אין מותר לאדם מן הבהמה, כי אם בנשמה העליונה החכמה, היא שתשוב אל השם הנכבד אשר נתנה, כי למען הראותה הובאה בגויה ללמוד מעשה אדוניה ולשמור מצותיו. וכל חכמה תחיה את בעליה, והחכמות הם רבות, וכל אחת מועלת וכולם כמעלות הסולם לעלות אל חכמות האמת, אשרי מי שנפקחו עיני לבותם, ונהרו 
אל השם ואל טובו באחריתם.

Yesod Mora – Introduction:

I begin by saying that aside from man’s supernatural rational soul, a human being has no preeminence over a beast. The soul is destined to return to the glorious God who gave it. It was placed in the body to be shown [God’s work], to study the works of her master, and to observe his commandments. Every branch knowledge gives life to the one who acquires it. Now there are many sorts of knowledge, each of one of which is helpful. All of wisdom’s categories are rungs in the ladder that leads to true wisdom. Happy are they whose heart has been opened. At their end they will flow to God and His goodness. (Strickman)

יסוד מורא, שער עשירי:

ונשמת האדם לבדו כאשר נתנה ה' היא כלוח מוכן לכתוב עליו ובהכתב על זה הלוח מכתב אלהים שהוא דעת הנכללים בנולדים מהארבע השרשים ודעת הגלגלים וכסא הכבוד וסוד המרכבה ודעת עליון אז תהיה הנשמה דבקה בה' הנכבד בעודה באדם וככה בהפרד כחה מעל גויתה שהוא הארמון שלה. .

Yesod Mora, Gate 10:

Man’s soul is unique. When given by God, it is like a tablet set before a scribe. When God’s writing—which consists of the categorical knowledge of the things made out of the four elements, the knowledge of the spheres, the throne of glory, the secret of the chariot, and the knowledge of the Most High—is inscribed on this tablet, the soul cleaves to God the glorious while it is yet in man, and also afterward when its power is removed from the body which is its place [here on earth]. If the soul grows wise it will share the secrets of the angels and will then cleave to God the Glorious. (Strickman)

הקדמה לפירוש קהלת:

אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה כי כאשר יתאוה האורח שנשבה לשוב אל ארץ מולדתו להיות עם משפחתו כי כן תכסף הרוח המשכלת להאחז במעלות הגבוהות עד עלותה אל מערכות אלהים חיים שאינמו שוכני בתי חומר כי הגויות נמשלות לבתים ובעפר יסודם וכענין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי וזה יהיה אם תתלבן הרוח ותתקדש מטומאות תאוות הגויות המגואלות המטנפות הקודש להתערב בשאול מטה ותשיב אל לבה לדעת יסודה ולראות סודה בעיני החכמה שלא תכהינה והרחוק כקרוב לפניה והלילה כיום אז תהי נתכנת לדעת קשט אמרי אמת ויהיו מחוקקין עליה שלא ימחו בהפרדה מעל גויתה כי המכתב מכתב אלהים הוא כי למען הראותה הובאה הנה על כן נכלאה במסגר עד עת קץ וכל זה להועיל ולהטיב לה ואם סבלה עמל שנים במספר כן תנוס ותשמח עולמי עדי עד בלי קץ... ולא יוכל איש להשיג אל מעלת יראתו עד עלותו בסולם החכמה ויבנה ויכונן בתבונה.          

Commentary to Ecclesiastes – Introduction:

The superior way of life is to be intelligent in order to avoid sheol below, because just like a sojourning guest desires to return to his place of birth and reunite with his family, so too the soul of the intellect wants to cling on to superior heights above to God … The body is like a house and dust is its foundation … And the soul should be purified and made holy from impurities, physical desires and dirty defilements that is of sheol, and the soul should return to foundational knowledge and should understand it so that it does not get weak – the difficult should be [just as familiar] as the easy, the night should be like the day. Then the soul would be ready to have the true beautiful knowledge and it would be etched upon the soul so that it does not get erased when the soul separates from the body, because this inscription is the inscription of God. And this is the reason why the soul is kept enclosed [in the body] for a finite time, and all this is to benefit it. If one withstands this and works hard over the years, will rejoice for eternity… And a person would not be able to reach the superiority of His awe until he ascends the ladder of wisdom and prepares himself in understanding.

פירוש תהלים א –

ה: על כן – הזכיר כי תאבדנה נפשות הרשעים וזכר זרעם בעולם הזה, על כן מלת לא יקומו שטעמו יעמדו.ו

ו: כי יודע – אין ספק כי השם הנכבד יודע הכללים והפרטים הכללים... ולעולם ידע אומנות הנודעות, ובעבור שתעמדנה נפשות הצדיקים ותהיינה קיימות לעולם, על כן ידע אותם גם ידע כי נפשות הרשעים תאבדנה, הנה הטעם כי דרך הרשעים לאבדון, ואם נפשות הרשעים תאבדנה אף כי נפשות הלצים, או תהיה מלת רשעים כוללת חטאים ולצים.

Psalms 1 –

5: Therefore. Scripture notes that the souls of the wicked will be destroyed, and the memory of their children will be blotted out in this world. Hence Scripture reads: lo yakumu (shall not stand). The latter means shall not last.

6: For He knows. There is no doubt that the revered God knows the whole and the particulars… God is eternally cognizant of the known sciences. God knows the souls of the righteous, because they are everlasting and eternal. The Lord also knows that the souls of the wicked will perish. The meaning of But the way of the wicked shall perish (abbadon[1]) thus is: The way of the wicked leads to destruction. Now if the souls of the wicked will perish then the souls of the scornful will certainly be destroyed. It is also possible that the word wicked includes sinners and scorners.[2]

פירוש תהלים טו,י:

לכן שמח לבי ... כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת. כי - הזכיר סבת גילת הנשמה, כי לא תמות ותאבד.

Psalms 15,10:

Therefore I rejoiced … For You will not abandon me to Sheol, or let Your faithful one see the Pit. [King David] is stating why his soul rejoices – because it [the soul!] will not die nor perish.

פירוש תהלים כב,ל:

ונפשו לא חיה - על דרך בנות צעדה עלי שור, כי אחד מהם לא יוכל לחיות נפשו וזה רמז כי תאבד נפשם בעולם הזה הפך הענוים, שכתוב בהם, יחי לבבכם לעד.

Psalms 22,30:

Even he that cannot keep his soul alive is similar to its branches run over a wall (Genesis 49:22). Its meaning is, each one of the fat ones will not be able to keep his soul alive. The verse hints that their souls will destroyed in this world. The latter is in contrast to the humble concerning whom it is said: May your heart be quickened forever (v. 27).

פירוש תהלים עג –

כו: כלה שארי ... ולבבי - זה הנפש המתאוה, שהיא כח התולדת רק צור לבבי כטעם תוקף. ולבבי כדרך, אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. וטעם צור לבבי הוא הדבק העומד לעולם ולא יאבד על כן אחר זה.

 .כז: כי - כדרך יחד כסיל ובער יאבדו. כל זונה ממך - הוא היוצא במחשבתו ובמעשיו ברשות השם

Psalms 73 –

26: My heart fails refers to the lusting soul, namely the life force. However, the rock of my heart refers to the might [of the heart]. And my heart is similar to heart in and that ye go not about after your own heart and your own eyes (Num. 15:39). The rock of my heart refers to that which cleaves [to God]. It will exist forever and never cease to be. Hence what follows:

27: For, lo, they that go far from thee shall perish; thou dost destroy all them that go astray from thee. – Compare this to “the foolish and the ignorant[3] together perish” (Psalms 49:11). All them that go astray from thee. – This reference is to the one who leaves God’s realm in thought and practice.

פירוש תהלים קיט –

צב: לולי - כנגד דור ודור - לולי שעזרתני בתורתך, אז הייתי אובד כדרך הנה רחקיך יאבדו, כאשר פירשתיו.

צג: לעולם - התברר מה שהזכרתי במלת אבדתי, כי כנגדה חייתני חיי עד.

Psalms 119 –

92: Unless thy law had been my delight, I should then have perished in mine affliction. Our verse corresponds to Thy faithfulness is unto all generations (verse 90). If You did not help me with Your Torah, then I would have perished (avadeti). Our verse is similar to my explanation of For, lo, they that go far from Thee shall perish (yovedu) (Psalms 73:27).

93:[4] I will never forget thy precepts. This shows that I correctly explained the word avadeti (I perished) (v. 92), for the word chiyyitani (Thou hast quickened me) means, “You have granted me eternal life,” and stands in contrast to avadeti (I perished) (v. 96).

פירוש תהלים צב,ח:

איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת ... להשמדם עדי עד, וטעם להשמדם - זאת היא אחריתם כמו יחד כסיל ובער יאבדו כאשר פירשתי, או שהשם ישלם טוב לרשע בעולם הזה על טובה שעשה להאבידו באחריתו, ככתוב בתורת השם. 

Psalms 92,8:

An ignorant man cannot know, a fool cannot understand this … it is only that they may be destroyed forever: The meaning of that they may be destroyed is that this is their ultimate end. It is like my interpretation of the fool and the ignorant together perish (Psalms 49:11). Or the meaning might be that God will reward the wicked man in this world for the good he did on earth, in order to ultimately destroy him, as is stated in God’s Torah.[5]

פירוש תהלים מט –

 יא: כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם - והלא יראה חכמים ממנו ימותו בכל דור, והזכיר מות עם החכמים ויאבדו עם הכסיל והבער כי ילכו לאבדון והכסיל הולך דרך עקשות, והבער שלא יבין כמו הבהמה ושניהם יאבדו.

יו: אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה - כבר הזכרתי בספר כי הנפש והנשמה והרוח שם אחד לנשמת אדם העליונה העומדת לעד ולא תמות ונקראה נפש גם רוח, בעבור שלא תראה לעין כי אם עם אלה, ובעבור היותו המשורר מלא רוח חכמה ומכתב השם חרות על נשמתו, על כן אמר אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול, שלא יתכן שהוא אומר שלא ימות כשאר בני אדם, כי מי גבר יחיה ולא יראה המות, וזה טעם יקחני, שתדבק נשמתו 

.בנשמה העליונה שהיא נשמת השמים וכמוהו כי לקח אותו אלהים ואחר כבוד תקחני

 יח: כי לא במותו יקח הכל - אפילו חלק ממנו, כדרך ונפשנו יבשה אין כל. והנה בתחלה הזכיר כי ההון לא ימלטנו ממות ועתה יזכיר כי לא יועיל אחרי מותו, והטעם כי אם יקנה חכמה תועילנו אחר מותו, כי אין תועלת בהון רק 

.בחייו שיאכל וישתה, וזה טעם כי נפשו בחייו יברך

 יט: כי נפשו בחייו יברך ויודך - הטעם העני והעשיר. כי תיטיב לך - יאמר למשכיל שתבקש מה שיהיה לך 

טוב באחרונה, על כן אחריו.

כ: תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור. תבוא - שב אל נפשו של העשיר ככתוב למעלה. עד דור אבותיו - שהיו כמוהו בלא חכמה. עד נצח לא יראו אור - זהו השכר ותענוג הנשמה לאור באור אדוניה, שנתנה והוא לקחה וככה בספר בן גוריון יקרא אור העולם הבא, אור הגדול וכבר הזכרתי טעמו.

כא: אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו. אדם - אמר רבי יהודה הלוי מנחתו משכבו כבוד ואדם ביקר בל ילין פירוש יש עם אדם יקר שלא ילין והטעם שלא ישכב וימות והוא כבוד הנשמה וכן אדם שלא למד לא יבין על כן כבהמות.

Psalms 49 –

11: For he sees that wise men die, the fool and the ignorant together perish, and leave their wealth to others. Does he not see that men wiser than he die in every generation. The psalmist mentions death with regards to the wise and perish with regard to the fool and the ignorant, because the fool and the ignorant will be destroyed (will go to abbadon). The fool walks on a perverse path. The ignoramus, like a beast, lacks understanding. Both of them shall perish.

16: But God will redeem my life from the clutches of Sheol, for He will take me: I have previously noted in my book [Yesod Morah 7:4] that the terms nefesh, neshamah, and ruach are all terms for man’s highest soul which is everlasting and is immortal. It is called nefesh and also ruach because it is not visible to the eye but with the aforementioned. Now because the psalmist was filled with the spirit of wisdom and God’s writing was engraved on his soul he said But God will redeem my soul from the clutches of the Sheol. It is impossible for him to have meant that he will not die as other people do, for What man is he that liveth and shall not see death (Psalms 89:49). The meaning of for He shall receive me is that the soul of the psalmist will cleave to the upper soul which is the soul of heaven. The same is the case with for God took him (Genesis 5:24) and, And afterward receive me with glory (Psalms 73:24).

18: For when he dies, he shall carry nothing away. Nothing, not even a portion of it. Compare kol (nothing; lit. everything) in Our soul is dried away; there is nothing at all (Numbers 11:6). The psalmist first mentioned that riches will not save a man from death. He now notes that riches will not avail him after his death. The following is the meaning of our verse: If man acquires wisdom, then the wisdom will avail him after his death. Wealth only avails during one’s lifetime for it provides food and drink. Otherwise it has no value. This is the meaning of Though while he lived he blessed his soul (verse 19).

19: Men will praise you – [Men will praise] the poor and the wealthy. When thou shalt do well to thyself. The Psalmists tells the intelligent that he should seek that which will be good for him at the end. Hence Scripture afterward states: [It shall go to the generation of his fathers; they shall never see the light (see verse below)].

20: It shall go to the generation of his fathers; they shall never see the light. It shall go – The reference is, as is stated above, to the souls of the wealthy. To the generation of his fathers –Who like him had no wisdom. They shall never see the light – The reference is to the reward and pleasure of the soul when it is illuminated by the light of its Master who gave it and took it. The light of the world to come is similarly called, in the book Ben Gurian, the great light. I have previously mentioned why.

21: Man that is in honor understandeth not; he is like the beasts that perish. Man – R. Yehuda haLevi who rests in glory says that ve-adam bi-yekar bal yalin (But man abideth not in honor) (v. 13) means there is something glorious in man that that does not go to sleep that is, something that does not lie down and die. The thing referred to is, the glory of the soul. Similarly [here]. A person who does not learn will not understand this. He is therefore like the beasts that perish.

For PDF of this list, click here.

---

[1] The root of abbadon means destruction or perish.

[2] All translation on Psalms are from Strickman.

[3] Strickman usually translates בער as "brutish", but it can also be translated to "ignorant," so most I have replaced to "ignorant."

[4] See also Ibn Ezra on verse 95.

[5] Deuteronomy 7:10, see Ibn Ezra there.

Mortality of the Soul and Attainment of Immortality: Rambam - Part 1

Rambam On the Soul's Mortality: Sources

It is clear from the sources below that Rambam believed that the soul is mortal unless immortality is actively achieved through intellectual perfection. This is in sharp contrast with today's mainstream orthodox theology which assumes that the immortality of the soul is an obvious given.

Although Rambam never discussed reincarnation directly, his view on the attainment of immortality and mortality of the soul of the non-deserving demonstrate that he could not have believed it.

For a PDF of this list, click here.

Moreh Nevuchim 3:27
Moreh Nevuchim 3:54

Mishneh Torah, Laws of the Foundation of Torah 4:8

Commentary on the Mishnah, Sanhedrin 10:1

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8:1

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8:5

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8:8

Mishneh Torah, Laws of Repentance 9:1

Mishneh Torah, Laws of Repentance 3:6

Commentary on the Mishnah, Avot 4:17

For an interesting discussion on how this demonstrates that Rambam could not have believed in reincarnation, see here and here.

מורה נבוכים ג,כז:

ושלמותו האחרון הוא - שיהיה משכיל בפועל - רצוני לומר שיהיה לו שכל בפועל - והוא שידע כל מה שבכח האדם לדעתו מכל הנמצאות כפי שלמותו האחרון. ומבואר שהוא זה השלמות האחרון אין בו מעשים ולא מדות ואמנם הוא דעות לבד כבר הביא אליהם העיון וחיבה אותם החקירה... אבל אחר הגיע השלמות הראשון אפשר להגיע אל השלמות האחרון אשר הוא הנכבד בלא ספק והוא סיבת החיים המתמידים - לא זולתו.

Moreh Nevuchim 3,27:

[Man’s] ultimate perfection is to become rational in actu, I mean to have an intellect in actu; this would consist in his knowing everything concerning all the beings that is within the capacity of man to know in accordance with his ultimate perfection. It is clear that to this ultimate perfection there do not belong either actions or moral qualities and that it consists of opinions toward which speculation has led and that investigation has rendered compulsory… Once the first perfection [perfection of the body] has been achieved, it is possible to achieve the ultimate [perfection of the intellect], which is undoubtedly more noble and is the only cause of permanent preservation. [1] (Pines; Emphasis mine)

מורה נבוכים ג,נד:

והמין הרביעי הוא השלמות האנושי האמיתי והוא - הגיע לאדם המעלות השכליות - רצוני לומר ציור המושכלות ללמוד מהם דעות אמתיות באלוקיות. וזאת היא התכלית האחרונה והיא משלמת האדם שלמות אמיתי והיא לו לבדו ובעבורה יזכה לקיום הנצחי ובה האדם אדם.

Moreh Nevuchim 3,54:

The fourth kind of perfection is the true perfection of man: the possession of the highest, intellectual faculties; the possession of such notions which lead to true metaphysical opinions as regards God. With this perfection man has obtained his final objective; it gives him true human perfection; it remains to him alone; it gives him immortality,[2] and on its account he is called man. (Friedlander)

משנה תורה, הלכות יסודי התורה ד,ט:

אין צורת הנפש הזאת מחוברת מן היסודות כדי שתפרד להם, ואינה מכח הנשמה עד שתהא צריכה לנשמה כמו שהנשמה צריכה לגוף, אלא מאת ה' מן השמים היא, לפיכך כשיפרד הגולם שהוא מחובר מן היסודות ותאבד הנשמה מפני שאינה מצויה אלא עם הגוף, וצריכה לגוף בכל מעשיה לא תכרת הצורה הזאת לפי שאינה צריכה לנשמה במעשיה, אלא יודעת ומשגת הדעות הפרודות מן הגלמים ויודעת בורא הכל ועומדת לעולם ולעולמי עולמים. הוא שאמר שלמה 

בחכמתו וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.

Mishneh Torah, Laws of the Foundation of Torah 4,8:

The form of this soul is not a combination of the fundamental [elements] into which it will ultimately decompose, nor does it come from the neshamah so that it would require the neshamah, as the neshamah requires the body. Rather, it is from God, from heaven. Therefore, when the matter [of the body], which is a combination of the fundamental [elements], decomposes, and the neshamah ceases to exist - for [the neshamah] exists only together with the body and requires the body for all its deeds - this form will not be cut off, for this form does not require the neshamah for its deeds. Rather, it knows and comprehends knowledge which is above matter, knows the Creator of all things, and exists forever. In his wisdom, Solomon [gave this description (Ecclesiastes 12:7)]: "The dust will return to the Earth as it [originally] was, and the ruach will return to God who granted it".

פירוש על המשנה, סנהדרין י,א:

והנקמה הגדולה הוא שתכרת הנפש ותאבד ושלא תהיה חיה וקיימת והוא הכרת הכתוב בתורה כמו הכרת תכרת הנפש ההיא ואמרו ז"ל (סנהדרין סד,ב) הכרת בעוה"ז תכרת בעולם הבא ונאמר (א שמואל כה,כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים הנה כל מה שבחר והרגיל בתענוגי הגוף ומאס באמת ואהב השקר נכרת מאותה מעלה וישאר חומר נכרת וכבר ביאר הנביא ע"ה שהעולם הבא אינו מושג בחושים הגופניים וזהו שנאמר (ישעיה סד,ג) עין לא ראתה אלהים זולתך.

Commentary on the Mishnah, Sanhedrin 10,1:

And the ultimate retribution is that the soul will become cut off, destroyed and will not live and be existent, and this is the “karet” of the Torah, just like “hikaret tikaret hanefesh hahee” and the rabbis z”l said “hikaret” refers to this world and “tikaret” refers to the World to Come (Sanhedrin 64b)… Anybody that freely chooses and habituates in hedonism, disdains truth and loves deceit, he gets cut off [karet] from this level and he remains as a physical body cut off [after death]. And the prophet [Isaiah] already explained that the World to Come cannot be achieved through the physical senses, as it is said, “No eye has seen it, O’ God, but You” (Isaiah 64,3).

משנה תורה, הלכות תשובה ח,א:

הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא והיא החיים שאין מות עמהן והטובה שאין עמה רעה. הוא שכתוב בתורה (דברים כב,ז) "למען ייטב לך והארכת ימים". מפי השמועה למדו למען ייטב לך לעולם שכלו טוב והארכת ימים לעולם  שלו ארך. וזה הוא העולם הבא. שכר צדיקים הוא שיזכו לנעם זה ויהיו בטובה זו. ופרעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלו אלא יכרתו וימותו. וכל מי שאינו זוכה לחיים אלו הוא המת שאינו חי לעולם אלא נכרת ברשעו ואבד כבהמה. וזהו כרת הכתובה בתורה שנאמר (במדבר טו,לא) "הכרת תכרת הנפש ההיא". מפי השמועה למדו הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא. כלומר שאותה הנפש שפרשה מן הגוף בעולם הזה אינה זוכה לחיי העולם הבא אלא גם מן העולם הבא נכרתת.

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8,1:

The hidden good in store for the righteous is life in the World to Come, which is a life connected with no death and a kind of good connected with no evil; such as is described in the Torah: “That it may be well with thee, and thou mayest prolong thy days” (Deut. 22,7), which was traditionally deducted to mean, “That it may be well with thee” in a world which is entirely good; “and that thou mayest prolong thy days” – in a world existing forever; and this is the World to Come. The reward of the just is that they will acquire the sweetness thereof, to be in such goodness; and the punishment of the wicked is, that they will not share in such life, but will suffer excision and eternal death. And, whosoever does not earn such life is to be dead, without coming to life forever; for he is severed from life by his iniquity and goes to oblivion like an animal. This is the meaning of excision described in the Torah, saying: “That soul shall utterly be cut off” (Numbers 15,31), which was traditionally deducted to mean, “utterly cut of," both in this world and in the World to Come, as if saying “That soul which was separated from the body in this world shares not in the life of the World to Come, for even from the World to Come is it cut off”. (Glazer)

משנה תורה, הלכות תשובה ח,ה:

הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה שתכרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים שנאמר (במדבר טו,לא) "הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". וזה האבדון הוא שקורין אותו הנביאים דרך משל באר שחת ואבדון ותפתה ועלוקה וכל לשון כליה והשחתה קוראין לו לפי שהיא הכליה שאין אחריה תקומה וההפסד שאינו חוזר לעולם.

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8,5:

The vengeance, than which there is none greater, is that the soul will be cut off and will obtain no share in that life, even as it is said: "That soul shall be utterly cut off; his iniquity shall be upon him" (Numbers 15,31). As for hell, it is what the prophets call figuratively by different names, such as, pit of destruction, burning flame, leech, and by every word which means decay and destruction is it called, because it is an expression of terminating decay from which there is no regeneration and a loss which remains forever unreturned. (Glazer)

משנה תורה, הלכות תשובה ח,ח:

ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה שאנו קימים בו בגוף ונפש וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה.

Mishneh Torah, Laws of Repentance 8,8:

It was only called the ‘World to Come’ because it is the life that is experienced by a person after living in this world, which we exist in with a body and soul, and this life is what all people begin with.

משנה תורה, הלכות תשובה ט,א:

מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר (דברים כב,ז) "למען ייטב לך והארכת ימים". והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר (במדבר טו,לא) "הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". מהו זה שכתוב בכל התורה כלה אם תשמעו יגיע לכם כך (ויקרא כו,יד) "ואם לא תשמעו" יקרה אתכם כך. וכל אותן הדברים בעולם הזה. כגון שבע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית. כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כלן. ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות. ואף על פי כן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות. אלא כך הוא הכרע כל הדברים. הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא. וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא. ולפי גדל מעשיו ורב חכמתו הוא זוכה. והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חלי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן. וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שבע ושלום ורבוי כסף וזהב. כדי שלא נעסק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא. וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה (דברים ו,כה) "וצדקה תהיה לנו" וגו'. וכן הודיענו בתורה שאם נעזב התורה מדעת ונעסק בהבלי הזמן כענין שנאמר (דברים לב,טו) "וישמן ישרון ויבעט", שדין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם. הוא שכתוב בתורה (דברים כח,מז) "תחת אשר לא עבדת את ה'" וגו', (דברים כח,מח) "ועבדת את איביך אשר ישלחנו ה' בך". נמצא פרוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו, כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכלו טוב ותאריך ימים לעולם שכלו ארך ונמצאתם זוכין לשני העולמות, לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא. שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר (קהלת ט,י) "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול". ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות. שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחלי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.

Mishneh Torah, Laws of Repentance 9,1:

Now, after it is known that the reward and the good which we will acquire for observing the precepts and the way of the Lord according to what it is written in the Torah consist of life in the World to Come, even as it is said: "That it may be well with thee, and that thou mayest prolong thy days" (Deut. 22,7), and that the punishment inflicted upon the wicked who abandoned the righteous paths described in the Torah consists of excision, even as it is said: "That soul shall be utterly cut off; his iniquity shall be upon him" (Numbers 15,31), what is this which it is written throughout the Torah, if ye will hearken you will be overtaken by thus, but if ye will not hearken you will be met with such, and all those things are in this world, for instance, plenty, famine, war, peace, government, oppression, permanency in the land, exile, success in undertakings, its failure, and other similar text in the Covenant? All those things were and will be true, and as long as we observe the precepts of the Torah all the good of this world will overtake us, and as long as we transgress them, we will be met by those evil things described therein. Nevertheless, neither are those good things the end of the reward for observing the commandments nor are those evil things the end of the punishment to be inflicted upon one who violates the precepts. For so are all these matters balanced: The Holy One, blessed is He! bestowed upon us this Torah as a tree of life, and whosoever conducts himself after the prescribed order therein, and studies to know it with a complete and upright knowledge, he acquires therewith life in the World to Come. And, in the measure of his works and wisdom he obtains his acquisition. We were moreover, assured in the Torah that if we will observe it in joy and out of goodness of soul, and constantly meditate in its wisdom, He will detach from us all such things which prevent us from observing it, such as sickness, war, famine and the like. He will, in addition thereto, be bountiful unto us by giving us all good which sustain our hands to observe the Torah, as plenty, peace, and an increase in silver and gold, so that we be not occupied all of our days in the things that are of bodily need, but, instead, be at leisure to study wisdom and observe the precept in order to acquire life in the World to Come. Even so it is said in the Torah: "And it shall be our righteousness, if we observe to do all these commandments, before the Lord our God, as He hath commanded us" (Deut. 6,24-5). He made likewise known to us, that if we will purposely abandon the Torah, and busy ourselves with the vanities of the times, as the subject is spoken of, saying: "But Jeshurun waxed fat, and kicked (Ibid. 32,15). The True Judge will detach from the forsakers all the good of this world which had strengthened their hands so that they kicked and bring upon them all the evil to prevent them from acquiring the World to Come, so that they be lost in their wickedness. This is as it is written in the Torah: "Because thou didst not serve the Lord thy God with joyfulness, and with gladness of heart, by reason of the abundance of all things; therefore shalt thou serve thine enemy who the Lord shall send against thee" (Ibid. 28,46-7). Consequently, the interpretation of all those blessings and curses is this way: As if saying, if you have served the Lord with joyfulness and observed His way, he will bestow in abundance these blessings upon you and set at a distance the curses from you, so that you be at leisure to grow wise in the wisdom of the Torah, and to busy yourselves therein, and so that you will merit life in the World to Come, and to do you good in the world which is all good, and prolong your days in the world which is unending, and you will find yourselves acquiring two worlds, to good living in this world, which will bring to a life in the World to Come, for if one does not acquire wisdom and good works here he has nothing else to acquire it with, even as it said: "For there is no work, no device, no knowledge nor wisdom in the grave (Ecc. 9,10). But if you have forsaken the Lord, and did err in eating drinking and prostitution, and their like, he will bring upon you those curses and detach from you all blessings until you will end your days in confusion and dread, and your will have neither a heart of leisure nor a sound body to perform the precepts, so that you lose the life in the World to Come, as a consequence whereof you will have lost two worlds; for, as long as a man is occupied in this world with sickness, war and hunger he cannot be engaged either in wisdom or in precepts, by which to acquire the World to Come. (Glazer)

משנה תורה, הלכות תשובה ג,ו:

ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדין ונדונין על גדל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים...

Mishneh Torah, Laws of Repentance 3,6:

The following are the ones that have no share in the World to Come but are cut off, destroyed, and are damned for their exceeding wickedness and sinfulness forever and ever…

פירוש על המשנה, אבות ד,יז:

כבר בארנו בפרק י' מסכת סנהדרין שאין אחר המות שלמות ולא תוספת אמנם ישלים האדם ויוסיף מעלה בעוה"ז ואל זה רמז שלמה באמרו כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה (קהלת ט,י) אבל הענין ההוא אשר ילך האדם עליו ישאר לעולם ולזה צריך שישתדל האדם בזה הזמן הקצר ולא יאבד זמנו אלא בקנות המעלות לבד מפני שהפסדו מרובה אחר שאין לו תמורה ולא תקנה וכאשר ידעו החסידים זה לא ראו לכלותו אלא בחכמה ובתוספת המעלות והרויחו זמנם כולו על דרך האמת ולא פזרו ממנו בעניני הגשמי' אלא זמן קצר מאד ובדבר הצריך שאי אפשר זולתו ואחרים הוציאו זמנם כולו בגשמיות לבד ויצאו ממנו כאשר באו כל עמת שבא כן ילך והפסידוהו כולו הפסד עולמית וההמון כולם יהפכו האמת בזאת השאלה ויאמרו שהכת הראשונה הפסידו העולם והכת האחרונה הרויחו העולם והענין בהפך כמו שספרנו והם שמים חושך לאור ואור לחושך ואוי למאבדים האמת והענין הזה עשה שלמה ע"ה עיקר בקהלת בשבחו הרווחת העולם וגנותו הפסדו ובארו שאין ריוח וקנין אחר המות מן הדבר אשר יבצר ממנו הנה וזה כולו אמת.

Commentary on the Mishnah, Avot 4,17:

We have already elucidated in the tenth chapter of Sanhedrin that there is no completion or addition after death. Instead, a person increases and completes his virtue in this world. And about this Shlomo hinted when he stated, “For there is no action, no reasoning, no knowledge, no wisdom in the grave to where you are going” (Ecc. 9,10). But the matter is that where a person goes, he will remain there forever. And because of this, a man should make efforts during this short time and not waste his time, but only [spend it] on the acquisition of virtues – as his loss would be great, because there is no replacement and there is no remedy. And since the pious ones knew this, they only saw fit to finish their time with wisdom and the increase of virtues; and they benefited from all of their time in the true way. And they only frittered very little time on physical matters and on a thing that it is necessary and impossible without it. But others spent all of their time only in physicality and they left like they came – 'all corresponding to how it came, so will it go' – and they lost an eternal loss. And the masses all switched the truth about this question and said that the first group lost the world and that the last group profited [from] the world. And the matter is the opposite, as we have recounted. And they make darkness into light and light into darkness. And woe is it to those that destroy the truth. And Shlomo, peace be upon him, made this matter a fundamental in Kohelet, in his praising the profit of the world and his disgracing its loss. And its elucidation is that there is neither gain nor any other acquisition of that which he refrained from here [in this world] after death. And this is all true. (Emphases added)

For a PDF of this list, click here.

---

[1] Meaning, he does not start with the premise that the soul inherently lives eternally or permanently – it must be achieved. Once achieved, one is permanently preserved; if not achieved, not permanently preserved – the soul is not inherently permanent. This is in contrast to those who believe in reincarnation, as they must believe in the inherent permanency of the soul to allow multiple reincarnations until it fulfills its purpose to finally qualify for the World to Come.

[2] It, the fourth perfection, is the perfection that gives man immortality. Not the other perfections that were mentioned previously.